הילד הפנימי הוא ההשתקפות האנרגטית שלנו שיש בו את המכלול של כל הרגשות, הזיכרונות, הצרכים והחוויות שצברנו בילדותנו.
הילד הפנימי קיים בכולנו ומשפיע על התגובות שלנו כמבוגרים, על דפוסי ההתקשרות שלנו ועל הדרך בה אנו תופסים את עצמנו ואת העולם ועל היכולת שלנו להגשים את עצמנו.
שיחה מודעת עם הילד הפנימי היא לא פאנטזיה אלא דרך טיפולית ואימונית עוצמתית המאפשרת ריפוי ושיחרור רגשי של חוויות מהעבר שמטפח חמלה עצמית, קבלה עצמית וצמיחה.
איך נשוחח עם הילד הפנימי?
הפרקטיקה של יצירת קשר עם הילד הפנימי מתבצעת בכמה שלבים עיקריים ודורשת סבלנות, פתיחות ונוכחות.
1.איזון אנרגטי
איזון אנרגטי נדרש כדי לאפשר את המפגש עם התת המודע ולאחריו את חשיפת הילד הפנימי .
איזון אנרגטי הוא תוצר של טיפול אנרגטי המשלב תקשור,דמיון מודרך,ריפוי בהילינג וקריסטלים שמנקה אנרגיות שליליות שיושבות על ההילה ומאפס אותה אנרגטית .
2. חיבור לת המודע
התת המודע הוא חלל אנרגטי שמכיל את כל החוויות שחווינו מרגע הלידה:רגשות שליליים:כעסים,פחדים,עצב,דכדוך,חוסר ביטחון עצמי,חוסר הערכה עצמית ורגשות חיוביים:אהבה עצמית,הערכה עצמית ,ביטחון עצמית.עבודה על התת המודע נועדה להכרה ברגשות השליליים ושיחרורם והעצמת הרגשות החיוביים שבזכותם ניתן להגיע לידי הגשמה עצמית .
במהלך הטיפול על התת המודע ניתן להרגיש כאב פנימי בגוף,בכי ,כעס שמשתרר
3.חיבור לחוויות הילדות
במהלך הטיפול עולים זיכרונות מהילדות שמהווים את הבסיס לקשיים בהווה ,זיכרונות אלו משתחררים ובמקומם נכנסת אנרגיה חיובית שרפאה ומקלה על הריפוי הפנמי
המטופל נשאל מה הוא חש ,היכן כואב לו,אלו רגשות צפים ובאיזה גיל הוא מרגיש שהוא נמצא-המענה מגיע מהילד הפנמי.
4.חשפית הילד הפנימי-לאחר שעבדנו על התת המודע ושיחררנו חלקים שהכאיבו ויצרו דפוסי מחשבה והתנהגות מגיע שלב של חשיפת הילד הפנימי.שלב מרגש ומעצים שבו המטופל חווה את הילד הפנימי מתחבר אליו חזרה ומאפשר לו לדבר איתו ישירות .
השיחה הישירה מאפשרת חמלה עצמית ויכולת לגשר על העבר
5.בסיום תהליך הריפוי והחיבור לילד הפנימי המטופל לומד כבוגר איך לשוחח עם הילד הפנימי שלו ולשאול אותו שאלות ולהתכתב עימו
לדוגמא:
“אני רואה אותך ויודע שאתה כועס על מה שקרה ”
אני משלים/מה עם מה שקרה כי היום יש לי את האפשרות להבין דרכך מה קרה באמת ויודע/ת שמה שעברת היה קשה מאוד”.
“אני לא ילד/ה אלא אדם מבוגר/אישה מבוגרת ויכול/ה להגן על עצמי .”
לסיכום-
התמדה בפרקטיקה לאחר הטיפול היא זו שמאפשרת את השינוי כי אנחנו כבר בריפוי ולומדים להעריך את האהבה לעצמנו,את היכולת לעזור לעצמנו מבלי להילחץ לאותם חלקים שעדין לא נרפאו . הקשר עם הילד הפנימי מאפשר לנו לחיות במודעות מתמשכת ולא בהתגוננות על העבר.
