סיפור על זוגיות עם טראומה בעבר
הם נכנסו אלי מהוססים היא ראשונה והוא נגרר קצת אחריה.
רוצים להיכנס שאלתי אותם?
כן בוודאי ,אמרה לי רווית (שם בדוי) חיכינו לפגישה איתך .
אז מה החשש ?שאלתי את בן זוגה דני? (שם בדוי)
אני לא מכיר את התחום ומוזר לי להגיע לכאן.
הם התיישבו ורווית החלה לדבר – אנחנו לפני חתונה אך דני לא בטוח בעצמו לגבי החתונה.
דני, שאלתי באמצעות תקשור, אני רואה שהיית בדיוק במצב הזה לפני שלוש שנים .
היית אמור להתחתן עם בחורה אחרת?
המשכתי בתקשור והסברתי לדני שאני רואה שהמצב עם רווית שונה כי היא הזיווג שלו.
דני פירט, נכון פגשתי את רווית חצי שנה לאחר הפרידה הקודמת ואני אוהב את רווית מאוד אבל משהו בי לא שלם.
החשש שלך דני לא קשור לרווית ,אמרתי אלא לילדות שלך ,ליחסיך עם הורייך – ראית וחווית חוויות לא פשוטות המשכתי והסברתי לו.
נכון, אמר לי דני ולכן אני לא בקשר איתם אז מה את מציעה? שאל דני
החוויות שלך כילד ייצרו בך פחדים, הסברתי לו, אתה נמנע ונזהר אך הפעם אם תוותר לעצמך תפסיד וזו תהיה טעות כואבת . החיבור בניכם הוא זיווג נכון .
יש ביניכם תקשורת טובה, חברות, נאמנות ותמיכה הדדית – הזוגיות שלכם תצמח .
התחלתי בטיפול וביקשתי מדני לשכב על מיטת הטיפולים והסברתי לו שבטיפול יצופו זיכרונות מילדותו מתת המודע על מנת שילמד להכיל ולמחול לעצמו ולהוריו. כיום אתה משתמש בחוויות ילדותך כנשק נגד אחרים שמופנה בפועל נגדך.
אני לא זוכר דבר מילדותי, הסביר לי דני.
מאיזה גיל יש לך זיכרונות או רסיסי תמונות? שאלתי את דני
טיפול בזוגיות בצל טראומת ילדות
בגיל 5 , ענה לי דני
זה הגיל שהוריך נפרדו? שאלתי אותו
כן, ענה לי דני.
זה מסביר את ההימנעות שלך, הזיכרונות שיצופו בטיפול חייבים להשתחרר מתוכך ויאפשרו לך סליחה והבנה מצידך לאירועים שהיו.
והתחלנו בטיפול לזיכרונות הילדות של דני.
זיכרונות ילדותך ושל כולנו מהווים בסיס למי שאנו בבגרותנו.
זיכרונות אלו מעצבים את התנהגותנו, מחשבותינו.
ילד שגדל ללא מסגרת משפחתית תומכת הורים לא רכש כלים לביטחון בזוגיות ובמשפחה.
יש חלק מהחוויות שלך כילד שמהוות חסימה רגשית ,פחד והמנעות מלקיחת אחריות בזוגיות .
דני שכב על מיטת הטיפולים, מוזיקה מרגיעה ברקע , הנחתי מערך קריסטלים על גופו והתחלנו את המסע אחורנית בזמן. התמונה הראשונה שצפה, דני בגיל 5 בפארק עם שני הוריו.
לפתע דני החל לנשום בכבדות ,ואומר: מושכים אותי אחד לימין ואחד לשמאל.
הרגעתי אותו ואמרתי, דני אתה כרגע צופה בזכרון, מי מושך אותך ? המשכתי ושאלתי
פעם אימי ופעם אבי, אמר ברעד דני
מה קורה לאחר מכן? שאלתי
אני עם אבא ברכב אנחנו נוסעים ואמא לא איתנו, השיב דני
ביקשתי מדני לפקוח את עיניו ודני הסביר שאביו לקח אותו לתקופה ארוכה שבה הם נדדו וחיו במכונית.
דני המשיך, אני לא זוכר כמה זמן נדדנו אך לאחר תקופה מסויימת לקחו אותי לדודתי שהיא זו שגידלה אותי כי הורי לא היו בשלים לגדל אותי .
דני החל לבכות אני לא רוצה להיות כמותם אני יודע שאני לא אהיה, עשיתי כל מה שיכולתי הגעתי לצבא לקצונה ,פיקדתי במבצעים ואני יודע שאהיה אבא טוב .
אתה מבין דני שכל מה שחווית כילד נאגר עמוק עמוק בתוכך כטראומה , התחלתי להסביר לו.
כולנו לומדים כיצד לחיות בעולם הזה כבר החל מילדותנו. ללא אהבה וללא אימהות ואבהות הבסיס שעליו נשען הילד כבוגר רעוע וכל אירוע יכול לזעזע את הבסיס.
השלב שבו אתה נמצא היום עם רווית הוא שלב מכונן ,שלב שבו אתה לומד לקחת אחריות ולא רק על חייך אלא גם על חיי בת זוגתך ובעתיד על ילדייך. ואז במצב זה צץ הפחד שלך להפוך להיות כמו הורייך. הדרך אל עצמך היא זו שתגלה לך אם הבסיס שבנית לאורך השנים יציב וחזק . עבודה על עצמך היא זו שתייצר בך ביטחון ועוצמה פנימית .
את צודקת, אמר לי דני .
במהלך התהליך שדני חווה הוא למד לסלוח להוריו והחל להיפגש עימם לעיתים קרובות וסייע להם.
הקירבה המחודשת והאחריות להוריו לאחר שנים של נתק ייצרה בו שלווה וביטחון .
דני ורווית נישאו והם מצפים לילדם הראשון בקרוב.
להיות הורים הוא מקצוע שאנו רוכשים בלמידה יום יומית .
דפנה ביסמוט
כל הזכויות שמורות
