חלומות שבהם מגיעים נפטרים אהובים לאורך זמן ובקביעות הוא מעבר לעיבוד האבל ולגעגוע,ובאים להראות לחולם על הפכית הנפטר
החלום הספציפי על האם שנפטרה, פתיחת החלון, הופעת היונה והניקור ברגליים של החולמת והאם שנפטרה מראה על מציג תרחיש עוצמתי פתיחתה הרוחנית של החולמת.
פעולתה של האם בחלומות האחרים של החולמת כמעבירת מסרים ,ובחלום הספציפי כפותחת את החלון לאור ולמסרים מהשמים -הוא סימבול לפתיחתו של המסע הרוחני של ביתה החולמת.השמים מסמלים את הקשר בין העולם הארצי לעולם הנשמות שמשמם חווים נשמות מדריכות ומתקבלים המסרים .
הופעת היונה (סמל אוניברסלי לשלום והרמוניה ולישות אור) שסטתה מקבוצת הציפורים שעפו וניקור רגלי החולמת והאם שנפטרה הוא המסר המשמעותי מהחלום:
קבלת המסרים שהחולמת קיבלה עד כה ותמשיך לקבל בעתיד יהיה מאימה ז”ל שהפכה להיות מדריכה רוחנית עבורה,ומנשמות נוספות .
הניקור דווקא ברגלים שמסמלות את היציבות בחיים ,ואת דרכה והשקפות עולמה של החולמת מראה על דחיפת החולמת מלמעלה להתעוררות רוחנית .
תגובת האם (“אל תפחדי“) היא המסר המנחה המרכזי. כמדריכה רוחנית היא מנטרלת את הפחד ומאשרת שהמפגש, אף על פי שהוא מבהיל, חיובי, מכוון ובטוח. האם משמשת כאן גשר של ביטחון בין העולם המוכר לבין הפתיחה הרוחנית המבוקשת.
חלום על אם זל שהפכה למדריכה רוחנית-” בחלום, אמא ואני יושבות בחדר, שבו ישנתי בילדותי, הבית הראשון שלנו. אמא , פתחה את החלון לרווחה , ישבה לצידי , ושנינו הבטנו לשמים. תוך כדי מבט, אנחנו רואות להקה קטנה של ציפורים / יונים. ואז יונה אחת קטנה, עזבה את הלהקה, סטתה ממסלולה, ועפה ישר לחדר , לכיוון אמא ואלי. היונה הקטנה, התחילה לנקר עם המקור שלה , אותי באזור הרגליים שלי, לא שהיונה פצעה אותי, כמו כלב שקופץ לרגלי הבעלים שלו, אבל אני נבהלתי מאוד. אמא שלי לעומת זאת לא נבהלה בכלל. אם אני זוכרת נכון, אמא אמרה לי אל תפחדי ( היונה גם נקרה את אמא באזור הרגליים, אבל את אמא ממש קצת ואז אותי יותר).”
סיכום
החלום מזכיר לחולמת שהקשר עם האם האהובה שנפטרה יימשיך להיות והאם הופכת מזיכרון כואב של אובדן למורה רוחנית שעוזרת לביתה במסע ההתפתחות הרוחנית שלה ולצמצום הפחד מהמסע
