המטרה של הפוסט הוא לתת לכם הצצה על עומק תהליכי הלמידה וההתפתחות שתלמידי קורס תקשור עוברים,והשילוב בין עולם החלום והסמלים לבין הכלים הפרקטיים שנרכשים בקורס התקשור וסדנת הקודנליני.
“בהתחלה חלמתי שאני נוסעת ברכב הלילה במעלה הר. אני מגיעה לחלק של הפסגה ויש רוחות מאוד חזקות. בכניסה יש שומרים שלבושים בשחור ומכוסים עד הראש. הם מרכיבים משקפות רוח כאלו (לא דמיות מוכרות). הם אומרים לי שהכניסה הרגילה לפסגה סגורה היום ורק הכניסה הבעייתית פתוחה, אבל ממש מסוכן היום בדרך למעלה ממנה בגלל הרוח וגם בגלל שלא תהיה ראות טובה. אני מסתכלת לתוך הכניסה ורואה שהיא מכוסה במלא ״זבל״- בדים ישנים, עיתונים, דפים, שקיות…הכל מאוד צבעוני, אבל אני רואה את הרוח הקשה הולמת בהם. אני נראה לי עומדת ממש בכניסה עם הרכב ושוקלת כן להיכנס בכניסה הזו, אבל אני מרגישה את הרוח הקשה והמטלטלת וחושבת שזה סיכון מיותר להיכנס עכשיו ופשוט לחכות שהכניסה הטובה תיפתח והראות והרוח ישתפרו. אז אני ממתינה”
בלילה האחרון, אחת התלמידות שסיימה את קורס התקשור וכעת בסדנת הקודנליני, עברה “מבחן” של ההדרכות הגבוהות. ולא, זה לא היה מבחן עם דף ועט, אלא מסע לילי במעלה הר אל עבר הפסגה.
בחלום שלה, היא מגיעה לשיא הגובה,עם רוחות עזות, ראות לקויה, ושומרים בכניסה שמודיעים לה: “הכניסה הרגילה סגורה. רק הדרך הבעייתית פתוחה, והיא מסוכנת”. כשהיא מציצה פנימה, היא בוחרת להמתין להזדמנות בטוחה יותר.
החולמת נבחנה על כלי התקשור,שימוש נכון בהגנות והקשבה להדרכות שמלוות אותה .היא היתה קשובה להדרכות ולתקשור,וזיהתה שהאנרגיה בחוץ קשה מדי,ושעליה להמתין לזמן אחר שיגיע בהמשך כדי לעלות לתדר גבוה יותר ממה שיש לה כעת.
מה למדנו מהתהליך הזה? כמתקשרים, אנחנו לא רק “צינור להעברת מידע” אנחנו חיים בשתי עולמות מקבילים במהלך התקשור וכדי לעלות תדר ולקבל מסרים נכונים אנחנו דרשים לנקות את החסימות מהחיים הגשמיים שלנו כדי שהדרך לפסגה תהיה נקייה,להקשיב להדרכה/ות ולזהות את האנרגיה במהלך התקשור.
המבחן הרוחני הגדול ביותר הוא דווקא העצירה – היכולת לשאול את ההדרכות “האם להמשיך?” ולקבל בביטחון גם את התשובה “עוד לא”.
הלמידה הרוחנית לא נעצרת בקורס תקשור והיא ממשיכה גם במהלך העשייה הרוחנית לבד עם ההדרכות המלוות שלנו.
