אני במשק שלנו באודים ויש בלגאן נוראי, מלא אנשים שאני לא מכירה סביב, הכל מבורדק והפוך , אני לא מוצאת את מקומי , הרגשה איומה , אני רוצה להתקלח , להחליף בגדים , לא מוצאת את הארון בגדים שלי , לא מוצאת לי אפילו זוג תחתונים נקיים להחליף , הכל מבולגן ,אני מחפשת עוד ועוד וכלום לא כמו שהיה . מסתכלת ורואה את יניב מרחוק בין אנשים שאני לא מכירה , והוא מבסוט , הוא פונה אלי ואני בוכה , כועסת עליו , מתוסכלת מכל הבלגן שייצר מסביבנו , הוא לא מבין למה אני ככה? אין לי מוצא מכל הכאוס הנוראי הזה שנגרם לשנינו

התעוררתי