אני רואה אישה מחזיקה ילדה יוצאת מדלת והיא בלונדה ומחייכת אליי וזה אני יודע שיהיו לי ילדים

אני הולך עם יוסי מבית הכנסת לסופר ורואים מצרכים ופתאם מתנגן השיר של חווה אלברשטיין זה לא אותו הבית” ואני בוכה ממש ואנחנו יוצאים לבית מואר וגדול ואבאב שלי נופל על הסנטר ניצר והכס לא נשברת והוא מקלל אותי ואני מתחיל לקלל אותו בחזרה והוא יושב ואני נושך לו את היד ממש ממש חזק והוא מתפתל מכאבים ואני רואה דרך הבטן שלואת התיקון האחרון . מכונות חובטות בו והוא לא מרגיש ואני אומר זה הוא או אני מבחינתי והוא חוזר בגוף מתוקן. מה הפרוש?